חופי זנזיבר – גן עדן אפריקאי

חופי זנזיבר מתחלקים לשניים: החופים המערביים והמזרחיים. האחרונים הם אלה שהקנו לזנזיבר את הניחוח האקזוטי המתלווה לשמה. כל אחד מן החופים בצידה המזרחי של זנזיבר הם שילוב מרהיב של חולות לבנים אינסופיים, עצי קוקוס ירוקים ומי טורקיז צלולים המכילים שוניות אלמוגים מרהיבות.
את הדרך משדה התעופה לחופים ניתן לבצע במספר דרכים: 'דאלה דאלה' – האוטובוס המקומי, לתוכו (כמו גם עליו, לצדדיו ומתחתיו) נדחסים עשרות מקומיים. המחזה של אוטובוס כזה נוסע בדרכי העפר של האי, כשעליו תרנגולות, עיזים, דגים, ירקות, משפחות, ראש הכפר ועוד, הוא מחזה מדהים ומשעשע גם יחד.

ראוי לציין שזמני הנסיעות בזנזיבר הם הרבה פחות מהמלצה. ניתן לסכם את זמני הנסיעות בדאלה דאלה ב"כשהאוטובוס מלא, או כשבא לנהג לנסוע"…
דרך נוספת להגיע ממקום למקום היא מוניות מקומיות שנהגיהן ישמחו להסיע אתכם ליעד תמורת סכום השווה לפי עשר מן המחיר של הדאלה דאלה, אך ייתכן שלאחר נסיעה חד פעמית בדאלה דאלה תעדיפו לשלם אף יותר ובלבד שלא תאלצו לשוב על ההתנסות. לאדם המגיע לזנזיבר בפעם הראשונה, קשה יהיה בהתחלה לקבל את הדרכים המשובשות (בלשון המעטה) לאורך האי. נדמה שגם הנהגים המקומיים מסרבים להפנים את העובדה כי כלי הרכב שלהם לעולם לא יצליח להגיע למאה וארבעים קמ"ש. אם תבקשו מן הנהג להאט את הנסיעה, קרוב לוודאי שתתקלו בתגובה שהיא "אהחהא"; משמעות הביטוי, שנשמע כמו שילוב של שיעול כחכוח וגמגום היא: "איך לעזאזל אתה מבקש ממני כזה דבר, פה, עכשיו?" אך לאחר שהביע את הסתייגותו/התנגדותו/אי אמונתו, הוא יוריד את הרגל מן הגז ויחייך אליכם: "אקונה מטטה".

למרות כל האמור, הנסיעה מיעד ליעד ברחבי זנזיבר היא חוויה בפני עצמה. בתוך הערים, הצפיפות בכבישים כל כך גדולה עד שלעיתים קשה להאמין שהנהג יוכל להיחלץ מן המקום. תארו לעצמכם שאתם נוסעים בכביש שבכל מקום אחר לא היה אפילו זוכה לכינוי כביש חד-סטרי, בו בזמן בא מולכם רכב, לצידכם צועד ילד עם חמור, בצידו השני של הכביש ישנו רוכב אופניים שנדמה כמו מתעקש לעבור דווקא כשהרכב שלכם והרכב שממול נמצאים במקביל. כל שנותר לכם הוא לעצום עיניים ולהתפלל חזק שזה יעבור. למרבה הפלא זה עובר ללא כל התרגשות, ועל פניו של הנהג לא נאה כל סימן לכך שהיה כאן איזהו אירוע יוצא דופן. לאחר שיוצאים מן העיר הנסיעה הופכת לרצף נופים ומקומות שיגרמו לכם – למרות תנאי הדרך ומהירות הנסיעה של הנהג – לקוות כי לא תסתיים לעולם.
כל אחד מן החופים באי הוא למעשה כפר דייגים קטן, שעם השנים והתפתחות ענף התיירות באזור הפך לאתר תיירות מקומי תוך שמירה על דרך חיים פשוטה. אם אתם מחפשים מסיבות סוערות או בארים הפתוחים לאורך כל שעות היממה, אז אולי זנזיבר איננה המקום האידיאלי עבורכם, אך אם אתם מחפשים שקט, הוד ושלווה – חבל להמשיך לחפש…
חופי זנזיבר מציעים מגוון רחב של אפשרויות נופש כמעט לכל כיס: ממלונות יוקרתיים בסגנון של הכול כלול, כך שכל שנותר הוא לבחור בין רביצה על החוף, שחייה בבריכה או פינוק בחדר ממוזג; דרך ווילות מבודדות, המיועדות לכאלה שרוצים להעביר תקופה ארוכה באי וממש לחוות את החיים במקום; ועד לחדרי אירוח צנועים המציעים מיטה, מקלחת ושירותים. אך כאמור, לכולם קו אחד מקשר – שקט, שלווה ותחושה של גן עדן.