איסלנד: המפגש עם ענן האפר הגעשי

התחלנו את יום הזה של הטיול לאיסלנד ב Sellfoss. עיירת דרכים משעממת ואפורה. למרבה הפלא, בבוקרו של אותו נתמלאה העיירה המוזנחת הזאת בהמוני איסלנדים ישובים במכוניות וינטאג'. מסתבר שבפארק שמול האכסנייה בה התארחנו מתקיימת היום תערוכת מכוניות וינטאג'. התהלכנו קצת בין המכוניות החונות והתרשמנו. לצערנו, עזבנו די מהר כי יום ארוך לפנינו.
התחלנו לנסוע מזרחה על כביש 1 המפורסם (והיחיד) המקיף את האי. בדרך עוברים נופים של עשב ירוק ותורמוסים סגולים (Nootka Lupin) למכביר, ופה ושם כבשים איסלנדיות דשנות וסוסים איסלנדים גמדיים ויפהפיים. הנופים הללו עוד יחזרו על עצמם לאורך הטיול.
הדרך הלכה והתארכה לה, ונדמה היה שמזג האוויר הולך ונהיה סגרירי מרגע לרגע. הראות ירדה באופן דרמטי, ודוק לבן עטף את האזור אליו נסענו. שעה נסיעה לעבר הלא נודע, ואנחנו מוצאים את עצמנו בעולם אחר, ולבן.
עברנו את הכביש שנהרס בסחף שנגרם מההתפרצות הגעשית של Eyjafjallajokull, התפרצות שנסתיימה רק לפני מספר שבועות, והכל עוד טרי ומוחשי מסביב. עוד פניה אחת ימינה וכמה דקות של נסיעה שקטה ואנחנו הכי קרובים שאפשר להר הגעש הפעיל…. כמובן שלא נסענו עד להר הגעש, אלא למפל חביב שנמצא באזור- Seljalandsfoss. יוצאים מהמכונית והאוויר דליל ולבן. ופתאום טעם של חול בפה. הלבן אינו ערפל אלא חול. שיחה קצרה במרכז התיירות המקומי מעלה אינפורמציה מעניינת. הרוחות החזקות באזור העלו היום את האפר הגעשי מעלה, והוא זה שיוצר את האובך הקריר הזה.
המפל Seljalandsfoss הוא מפל מרהיב ביופיו , ומה שמיוחד בו היא האפשרות שניתן להקיף אותו מכל צדדיו, כן כן, גם מאחור. המסלול קצת חלקלק אבל שווה את הריסק. עשרים דקות נסיעה מseljalandsfoss ומפל אחר נגלה אלינו מבעד לאובך הלבן- Skógafoss מפל גבוה ומרשים המובילות לפסגתו עשרות מדרגות. האובך מקשה את הראות ואת הנשימה, אני עולה את מחצית הדרך ומתייאשת . לכם, אני ממליצה, לא לוותר ולעלות עד למעלה…

חצי שעה נסיעה מאזור הר הגעש המעשן Eyjafjallajokull ומזג האוויר שוב משתנה לנו. האובך הלבן והחולי הזה מתחלף ברוחות עזות, והמכונית שלנו נאבקת ברוחות ובדרך הלא סלולה והעקלקלה שמובילה לשמורת הפאפינים/תוכי הים (Puffin) אשר ב Dyrholay. הרוחות עזות ביותר בראש המצוק, אבל הנוף מדהים. כל קו החוף הדרומי נפרס לפנינו מזרחה ומערבה, אבל זכר לפאפינים לא היה. כנראה מזג האוויר גרם להם להשאר בקיניהם. אנחנו יורדים מהצוק וממשיכים כמה קילומטרים ספורים מזרחה אל עבר החוף של הVik, הידועה בזכות שלושת סלעי הלבה האימתניים (שלושת הטרולים) שנמצאים עשרות מטרים בודדים מקו החוף שלה ומשקיפים עליה. החוף של ויק עשיר בתצורות בזלת מרהיבות, בצבעי אפור-שחור, והחול שעל החוף עצמו הוא גם כן בצבע כהה. הנוף מדהים ואנחנו מתקתקים תמונות במרץ.
עשר דקות נסיעה מהחוף של Vik ואנחנו כבר בעיירה עצמה. תם היום השלישי לטיול.

מאת: אברהם דהן